נחל צאלים תחתון- מעיינות, מצוקים ונופים מרהיבים

 נחל צאלים הוא אחד הנחלים הגדולים והמרשימים במדבר יהודה שנשפך לים המלח.

המסלול מתאים לעונות אביב, סתיו וחורף, לא בימי הקיץ החמים ולא בימים של סכנת שיטפונות- יש להתעדכן בתחזית לפני היציאה.

קטע הנחל שאנחנו עשינו הוא מחניון נחל צאלים (ליד כביש 90) עד לעין נמר ובחזרה לחניון, סה"כ כ- 10 ק"מ. יש עוד אפשרויות נוספות לטייל בנחל.

קבענו לצאת בשעה 6:30, נסעתי לאסוף את חבר שלי וכמו כל טיול, ציפיתי לכוס קפה מהמכונה המשוכללת שלו. לאכזבתי הוא ירד בלי..."המכונה החדשה עושה הרבה רעש ולא רציתי להעיר את כולם...", נו מילא. עצרנו בצומת לידו וקנינו קפה.

הגענו לחניון לילה של נחל צאלים ולהפתעתי הרבה היו הרבה רכבים בחניה, התארגנו כמה דקות ויצאנו לדרך. המסלול מורכב ממספר סימוני שביל ולכן יש לשים לב היטב לצבעי הסימון בשטח. באזור זה ישנם אפשרויות טיול רבות ולכן ריבוי הסימונים. אנחנו בחרנו ללכת לעין נמר על המצוק שמעל הנחל ולחזור בתוך הנחל. תחילת הדרך על סימון שחור, לאחר כ- 100 מ' פוגשים בסימון ירוק וממשיכים איתו ישר. הדרך עולה בעליה מתונה לגדה הצפונית של הנחל. לאחר כקילומטר פוגשים בסימון כחול וממשיכים איתו ישר. ירדנו עם הסימון הכחול לערוץ הנחל. הלכנו בערוץ מרחק הליכה קצר והתחלנו לטפס לגדה הדרומית של הנחל. העלייה תלולה אך קצרה. לאחר כקילומטר נוסף הגענו לפיצול שבילים עם סימון אדום. עשינו מנוחה של כמה דקות להסדיר נשימה.

לאחר המנוחה פנינו ימינה לסימון האדום והלכנו על המצוק כ- 500 מ' עד שפגשנו בסימון ירוק שהוריד אותנו חזרה אל ערוץ הנחל. המשכנו ללכת בתוך הערוץ עם הסימון הירוק עד לסימון אדום. הסימון האדום הוביל אותנו לנביעת מים שיוצרת בריכה גדולה עם מים צוננים ונעימים...אבל לא, זה לא עין נמר למרות שזו בריכה כיפית שאפשר לרחוץ בה ומראה מים במדבר תמיד משובב לב. מכאן המשכנו עוד 100 מ' על הסימון האדום והגענו לעין נמר. עין נמר הוא אחד המעיינות היפים במדבר יהודה, נובע כל השנה בתוך מערה קטנה מתחת לסלעים אדירים. עשינו כאן הפסקה ארוכה וכמובן טבלנו במי המעיין.

עין נמר

יכולנו לחזור באותה הדרך בה הגענו אבל בחרנו לחזור בתוך הנחל. חזרנו עם הסימון האדום שהגענו איתו והמשכנו עם הירוק עד שפגשנו בסימון שחור (הסימון לא כל כך ברור בנקודה זו). הכנסנו דברים שלא רצינו שיירטבו לתוך שקית אטומה למים, הכנו את החבל שהבאנו איתנו ופנינו שמאלה עם הסימון השחור והתחלנו לרדת.

הלכנו עם הסימון השחור ומיד נכנסנו ל"גיא בהק", קניון יפה וצר, הכולל הליכה בתוך המעוקים וגבי המים של נחל צאלים וגלישת מפל בגובה של כ 8-9 מ' המחייב שימשו בחבל (לוקחים כדור אומץ ויורדים בזהירות).

גב מים בגיא בהק

המפל בגיא בהק

לאחר  כ- 700 מ' יצאנו מהמעוק והגענו לגיא סלעים. כשמו כן הוא, מכיל סלעי ענק ו"בולדרים". בימי החורף והאביב, הגבים בגיא מלאים ומחייבים מעבר במים. ההליכה בגיא אתגרית ומחייבת טיפוס והשתחלות בין הסלעים ודילוג בין גבי המים.

גיא סלעים

בהמשך, הערוץ נפתח ופורץ החוצה בין ההרים ומרחוק ראינו את מבצר המצדה. המשכנו ללכת עד שפגשנו בשלט שמכוון חזרה לחניון שבו השארנו את הרכב (סימון שחור).

ערוץ הנחל

מסלול מעניין, מגוון ומהנה הכולל כניסה למים, קפיצות ודילוגים מעל  ובין סלעים, ממש מימדיון ולונה פארק ביחד.

מפת המסלול

ניווט לחניון נחל צאלים

                                                             חזרה לדף הבית

שמורת שער פולג

 הלכנו לישון בידיעה שבבוקר נוסעים ל"שביל האלות" ביער בריטניה. תכניות לחוד ומציאות לחוד- התעוררנו לבוקר גשום שהפסיק רק בסביבות 11:30. ראינו שהשמים מתבהרים והחלטנו בכל זאת לצאת אבל למקום קרוב יחסית ומסלול קצר. ההחלטה נפלה על שמורת שער פולג- מסלול משפחות קלאסי שמתאים לחורף, מעגלי, כ- 2.5 ק"מ, מתאים לילדים, להורים שלא רוצים לנסוע רחוק ובכללי לכל מי שרוצה להעביר חצי יום בכיף. התארגנו מהר על ארוחת בוקר, לקחנו פק"ל קפה ויצאנו.

אז איך מגיעים-

נוסעים על כביש 2 לכיוון חיפה ולפני וינגייט פונים ימינה לקיבוץ יקום. בכיכר הראשונה פונים שמאלה ובכיכר השנייה ממשיכים ישר עם הכביש עד שהוא מתעקל שמאלה ורואים מימין סימון שביל ישראל וסימון שבילים שחור.  מחנים את הרכב בצד הדרך, ומתחילים ללכת עם הסימונים.

לאחר כמה עשרות מטרים של הליכה, מגיעים לפיצול שבו השביל השחור ממשיך ישר ושביל ישראל פונה ימינה. אנחנו פונים ימינה עם שביל ישראל עד שמגיעים למטע אפרסמונים. השביל מקיף את המטע, ממשיכים ללכת כשמימין המטע ומשמאל "קיר" קני סוף גבוהים. סימון השביל מכוון אותנו שמאלה למעבר צר בתוך קני הסוף. ממשיכים עם השביל, מדלגים מעל שלולית חורף ומטפסים על גבעת הכורכר.

הולכים עם השביל עד לפיצול עם סימון שבילים שחור. פונים ימינה עם הסימון השחור שמוריד אותנו מהגבעה לתוך חורש ולאחריו מגיעים לנחל פולג. הולכים לאורך הנחל שזורם מתחתינו עד שמגיעים לחורשת עצי אקליפטוס גדולים. אנחנו פונים שמאלה עם סימון אדום שמחזיר אותנו לאוטו.

לאחר שיורדת כמות גשם גדולה, נוצרת כאן בריכת חורף גדולה ומרשימה. אפשר לצפות בעופות מים רבים וחדי העין יבחינו גם בצבי מים. ממשיכים ללכת עד לשער ברזל- אם השער פתוח, הולכים ישר עם הסימון האדום עד למפגש שביל ישראל שאיתו התחלנו. אם השער סגור, פונים ימינה ועולים לכביש. ממשיכים על הכביש כ- 50 מ' עד שרואים פרצה בגדר ונכנסים דרכה וממשיכים עד למפגש עם שביל ישראל.

לאורך הדרך יש מספר מקומות שאפשר לפרוס בהם מחצלת, לפתוח פק"ל קפה, לתת לילדים לשחק וליהנות מהנוף.

זהו, כמו שהבטחתי, קצר ולעניין.

מפת המסלול

ניווט לתחילת המסלול

הנחלים כרמילה וכסלון והר כרמילה

2 נחלים והר אחד. מסלול משפחות מעגלי באורך 6 ק"מ, לא קשה במיוחד, אבל אני מגדיר אותו בדרגת קושי בינוני בגלל העלייה להר כרמילה. יש אפשרות לצאת למסלול קווי חד כיווני, קצר יותר, באורך של כ- 2.5 ק"מ, אבל יש צורך ב- 2 רכבים. בהמשך אני אתאר אותו.

לטיול הזה הצטרפו אלי חבר, הבת הגדולה שלי וחברה שלה. יצאנו בבוקר חורפי וגשום מחולון ולאחר כ- 10 דקות נסיעה, היינו באביב- השמים היו בהירים והשמש חייכה אלינו, שמחנו שיצאנו.

תחילת המסלול במערת בני ברית שביער הקדושים (אין כניסה למערה). ביער זה ניטעו שישה מיליון עצים לזכר ששת מיליון היהודים שנספו בשואה. ליד מערת בני ברית יש אתר ובו עמודי הנצחה ובהם קטעים מיומנה של אנה פרנק. 

בסמוך למערה מוצבים שולחנות קק"ל, כך שניתן לערוך פיקניק במקום. גם לאורך דרך היער, המובילה למערה פזורים שולחנות לטובת המטיילים.

עומדים עם הגב למערה וממול רואים סימון שבילים כחול, חוצים את הכביש ומתחילים במסלול. השביל מסומן בסימון שבילים כחול ובסימון שביל ישראל לסירוגין. תחילת הדרך מישורית ונוחה אבל לאחר כמה עשרות מטרים המגמה משתנה ומתחילים לטפס את הר כרמילה .הנוף הנגלה לעיננו, של יער הקדושים, מפצה על הקושי בעליה.

לאחר כ- 1.2 ק"מ מסתיימת העלייה ומגיעים לדרך עפר רחבה. פונים שמאלה עם הסימון השחור. ההליכה כעת היא נוחה ובמגמת ירידה קלה, ממולנו בתי הישוב בית מאיר ומשמאלנו ערוץ נחל כרמילה (שאליו תכף נרד), כשבאופק, רואים עד אשדוד.

בהמשך הדרך, לאחר כ- 1.8 ק"מ, מגיעים לפיצול עם סימון שבילים ירוק שמגיע מימין מישוב בית מאיר (מכאן יגיעו אלו שמחליטים לטייל במסלול הקצר). אנחנו פנינו שמאלה לכיוון הסימון הירוק היורד במקביל לערוץ הנחל. החלטנו לעשות הפסקה, פתחנו פק"ל קפה אבל הכנו תה צמחים, אכלנו משהו קל, נהנינו מהשמש המלטפת וממראה המשפחות המטיילות (איזה כיף, עם ישראל מטייל).

עוד 1.5 ק"מ במורד השביל והגענו לכביש הגישה שנסענו בו כשהגענו לחניה. פנינו שמאלה על הדרך והלכנו בזהירות בשוליים עד הרכב (כ- 1 ק"מ).

מי שבוחר במסלול הקווי, יתחיל את המסלול בישוב בית מאיר ממנו יוצא שביל ירוק שיורד עד לכביש הגישה בתוך היער. את הרכב השני ניתן להשאיר במפגש סימון השבילים הירוק עם דרך הגישה או במערת בני ברית.

מה באזור-

• כמו שציינתי, לאורך הדרך, פזורים הרבה שולחנות ואפשר לערוך פיקניק.
• אנדרטת מגילת האש לזכר קורבנות השואה.
• יקב פלם- אפשר לתאם סיור טעימות.

צאו לטייל

מפת המסלול

קישור ווייז למערת בני ברית

שביל ישראל מקרן נפתלי לעין ערבות- יום מס' 5

עוד יום לפנינו על השביל והפעם מצפים לנו 18 ק"מ.

קבענו עם סאפי בשעה 6:30 שיקפיץ אותנו לתחילת המסלול, הוא הגיע עם ארוחת בוקר ארוזה לכל אחד מאתנו כפי שביקשנו.

תחילת המסלול היא על דרך עפר רחבה שמשמשת את חקלאי האזור, משמאלנו עמק החולה המתעורר והר קרן נפתלי שאותו טיפסנו ביום השלישי שלנו בשביל. בדרך עברנו בין מטעי רימונים, "הפחדנו" עדרי בקר ופגשנו את חקלאי האזור. לאחר כ- 3.5 ק"מ השביל פונה ימינה ומתחיל לטפס לעבר הר יחמור והופך להיות צר וסלעי. אנחנו מתחילים בטיפוס, מדלגים מעל שער סגור ומתלהבים כמו ילדים קטנים מהאקרובטיקה שעושה טייס הריסוס שמרסס את השדות הסמוכים אלינו.

מהפסגה מתחילה ירידה חדה לעבר נחל דישון המאלצת אותנו לרדת לאט ובזהירות. לאחר כ- 300 מ' הגענו לערוץ נחל דישון שלאכזבתנו לא זרם, למרות שלילה קודם ירד גשם חזק באזור. ההליכה היא במגמת עלייה, בערוץ הנחל ובגדות הנחל לסירוגין. העלייה ארוכה ומתונה והדרך בוצית מהגשם של הלילה הקודם. לאחר כ- 3.5 ק"מ של הליכה לאורך הנחל הגענו למתקן שאיבת מים של חברת "מקורות". במקום ישנו ברז מים לטובת המטיילים ובחרנו לעשות כאן את הפסקת הבוקר שלנו. התענגנו על המטעמים של אשתו של סאפי, שתינו קפה (הפעם לא שכחתי כוסות...), נחנו קצת והמשכנו בדרך. המשך הדרך די דומה, השביל ממשיך רחב ונוח, פגשנו בקבוצות שעשו טיול טרקטורונים, חצינו את הנחל מספר פעמים. שימו לב שיש שתי נקודות שבהן השביל חוצה כביש (חצו בזהירות).

כקילומטר לפני סוף הקטע ישנה זרימה איטית של מים המגיעים מעין ערבות, שזוהי נקודת הסיום שלנו ליום זה. 

לסיכום, הדרך הייתה יפה ומאתגרת, אבל אם הנחלים דישון ואביב היו זורמים, החוויה שלנו הייתה עוצמתית יותר.

חזרנו לחדרים בשעה יחסית מוקדמת וזה התאים לנו כי היינו אחרי יומיים מאתגרים ולפנינו עוד יום שכולל טיפוס ארוך להר מירון.

בערב שוב אכלנו ב"סמבוסק הארז" שגם הפעם לא אכזב והפעם גם קינחנו בבקלואוות ובכנאפה.

חזרה לדף הבית

מפת המסלול 

קישור ווייז לתחילת מסלול על כביש 886 

קישור ווייז לעין ערבות 

שביל ישראל מחניון הפיתול לחניון נחל עמוד על כביש 85 - יום מס' 4

שוב יצאנו לשביל, 3 חודשים עברו מהפעם הקודמת (חום הקיץ והסגר של החגים מנעו מאיתנו לצאת לפני כן). גם הפעם יצאנו ל- 3 ימים. הזמנו לינה בכפר הדרוזי חורפיש אצל סאפי והוא גם עזר לנו בהקפצות. אדם מעניין סאפי, שירת בצה"ל 27 שנים, לחם במלחמות ישראל עד שפרש לגמלאות והיום הוא מנהל 3 חדרי אירוח בגליל יחד עם בני משפחתו. בערבים ישבנו איתו ושמענו קצת סיפורי צבא.

פרטים נוספים על הצימרים של סאפי אפשר למצוא כאן או בטלפון מס' 0502777258

החלטנו ללכת את המקטע הזה ביום ההגעה שלנו מכיוון שהוא יחסית קצר יותר מ- 2 הימים הבאים (כ-12 ק"מ) והוא במגמת ירידה. מה שהנחה אותנו בהחלטה הזו, שקמנו מוקדם בבוקר ונסענו נסיעה ארוכה ולא נרצה גם לצעוד מסלול ארוך ומאתגר.

קבענו עם סאפי בשעה 09:00 בחניון נחל עמוד, שם השארנו את הרכב שלנו וסאפי הקפיץ אותנו לתחילת המסלול- חניון הפיתול. בחניון אכלנו ארוחת בוקר, העמדנו מים לקפה, אבל אופס שכחנו כוסות (פאדיחה שלי..), אז יצאנו לדרך בלי לשתות קפה. השעה 09:45 ולפנינו 12 ק"מ.

הדרך מתחילה במעבר כביש תת קרקעי. מיד לאחר מכן מגיעים לנחל מירון הזורם, כיף גדול לראות נחל זורם. כשאנחנו הישראלים רואים נחל זורם, מיד מתמלאים באושר.

דילגנו מעל כמה סלעים וחצינו את הנחל לגדה הצפונית שלו לשביל הליכה רחב. קטע זה הוא חלק משביל ים אל ים, פגשנו מטיילים שעשו אותו. שביל ההליכה הוא נוח ברובו ומסומן היטב, הדרך יפה, מים זורמים, צמחיה עשירה, פרפרים מעופפים באוויר...בקיצור אירופה. השביל חוצה את הנחל מספר פעמים ולא תמיד יש סלעים גדולים שניתן לדלג עליהם, אז תתכוננו להיכנס למים. לאורך הדרך יש הרבה מקומות שניתן לעצור בהם למנוחה או להפסקת קפה (למי שיש כוסות...).

לאחר כ 3.5 ק"מ מגיעים לבריכות שכווי, סוג של לגונה יפה. מנקודה זו, הדרך מאתגרת יותר ויש שלט שמזהיר את המטיילים על כך. השביל הופך להיות צר יותר, עליות וירידות שמחייבות זהירות רבה, שימוש במאחזי יד ובמקלות הליכה. ההליכה הופכת להיות טכנית ואיטית, אבל הנוף שמלווה אותנו מפצה על הקושי.

הגענו לרכב לקראת החשיכה, עייפים ומלאי סיפוק מהיום המאתגר והיפה הזה. ההליכה במסלול ארכה שעתיים יותר ממה שחשבתי ותכננתי, מה שמראה על דרגת הקושי של המסלול, אז אם אתם יוצאים לקטע הזה, קחו זאת בחשבון. בדיעבד היינו צריכים להתחיל מוקדם יותר.

מזג האויר היה טוב לכל אורך היום ואיך שנכנסנו לאוטו התחיל לרדת גשם...אלוהי הטיילים היה איתנו היום.

הגענו לחורפיש 4 גברים עייפים, כואבים ומורעבים. בהמלצתו של סאפי הלכנו לאכול ב"סמבוסק הארז" המציע מבחר סוגי סמבוסק במילויים שונים (חלבי או בשרי) ובמחירים מצחיקים.

בקיצור היה לנו יום מהמם שהתחיל בקפה בלי כוסות והסתיים בסמבוסק דרוזי טעים טעים. 

חזרה לדף הבית

קישור למפת המסלול

קישור ווייז לחניון הפיתול

קישור ווייז לחניון נחל עמוד כביש 85